מפרט רשותי ברישוי עסקים: דרישות כלליות
דרישות כלליות מבתי עסק:
- כללי
- שילוט
- עסקים היוצרים שפכים תעשייתיים
- טיפול בשפכי תעשיית המזון
- מניעת רעש
- מניעת זיהום אוויר וריח
- פסולת
- התנהלות כללית של עסקים
1. כללי
1.1. אין באמור במסמך זה כדי לפטור בעל עסק מקיום דרישות כל דין החל עליו, אף אם הוראות הדין אינן מופיעות במסמך. לרבות עמידה בחוקי תכנון ובנייה דרישות עיריית ביתר עילית הינן בנוסף לדרישות גורמי הרישוי הארצי.
1.2. בעל עסק בתחומי העיר ביתר עילית יעמוד בכל האמור בחוקי העזר העירוניים הרלוונטיים לפעילות עסקו והדרישות המופיעות במסמך זה.
1.3. אין בקיום כל הדרישות המופיעות במפרט הרשותי כדי לפטור את מבקש הרישיון, מהגשת בקשה ומקבלת אישורים מתאימים לפי החוק ולפי כל דין. מסמך זה אינו מהווה רישיון. המנהל עסק ללא רישיון או היתר זמני עובר על החוק ויהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
1.4. היה וקיימים בעסק עיסוקים נוספים החייבים ברישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג – 2013, וכן בצו המעודכן והתקף ביום הגשת הבקשה, יחולו עליהם גם התנאים המסוימים שבמפרט האחיד ודרישות המפרט הרשותי לאותו סוג עסק (על פי צו רישוי עסקים התקף ביום הגשת הבקשה).
1.5. כל שינוי בהוראת דין, החל על עסקים נשוא דרישות אלו, יחול עליהם מיום פרסומו כדין ויחייב את העסקים. בכל מקרה של סתירה יגברו הוראות החוק.
1.6. על כל פריט עיסוק המופיע בהמשך מסמך זה, חלים גם כל הדרישות של נותני האישור הרלבנטיים לפריט עיסוק זה וכל דרישות חוק רלבנטיות אחרות.
1.7. בנוסף לאמור, על בעל העסק או מבקש הרישיון לעמוד גם בהוראות חוק התכנון והבנייה ותכנית בניין עיר שבתוקף ו/או הוראות היתר הבניה החלים על העסק המבוקש.
1.8. הדרישות הכלליות הנ"ל תקפות למפרט הנוכחי, אך הרשות שומרת לעצמה את הזכות להוסיף או לגרוע דרישות כלליות במפרטים הבאים שיפורסמו ביחס לשאר פריטי העיסוק בצו רישוי עסקים. (תוקפו של המפרט 3 שנים מיום אישורו ופרסומו).
2. שילוט:
2.1. בעל עסק יעמוד בכל האמור בחוק עזר לשילוט- ביתר עילית: מודעות ושלטים התשנ''ג 1992.
3. עסקים היוצרים שפכים תעשייתיים:
הגדרה לפרק זה- "שפכים תעשייתיים" - שפכים שאינם שפכים סניטריים.
3.1. כל המעוניין לפתוח עסק בעל השפעות סביבתיות, יביא חו"ד מיועץ סביבתי בהתאם להנחיות מחלקת הנדסה.
3.2. שפכים תעשייתיים שמקורם מפעילות העסק,יוזרמו למערכת הביוב העירונית רק לאחר שעמדו בערכי הסף הרלוונטים לשפכים המוזרמים למערכת הביוב העירוני, המופיעים בתוספת הראשונה של כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד - 2014.
3.3. כל עסק שבמהלך פעילותו נוצרים שפכים תעשייתיים, יידרשו במידת הצורך ועל פי החלטת מחלקת הנדסה להקים ולהפעיל מתקן קדם לטיפול בשפכיו על מנת שיעמדו בערכים הנדרשים בכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד - 2014.
3.4. לא יוזרם נגר עלי למערכת הביוב. מערכת הביוב ומערכת ניקוז נגר עילי יהיו נפרדות.
3.5. שימוש במז"ח- מכשיר מונע זרימה חוזרת.
3.5.1. כל עסק, כהגדרתו בתוספת המופיעה בתקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ"ב - 1992, יתקין מכשיר מונע זרימת מים חוזרת למערכת מי שתייה, בצמוד למונה המים-חיבור הצרכן, של העסק.
3.5.2. בעל העסק יחזיק את המז"ח במצב תקין בכל עת ויבצע בדיקה שנתית על ידי מתקין מוסמך – כהגדרתו בתקנות האמורות. תוצאות הבדיקה השנתית של הבודק המוסמך יועברו למחלקת הנדסה ובמקביל יישמרו בעסק ל-3 שנים.
3.5.3. בעל העסק יבצע מידית את כל התיקונים הנדרשים שעלו בבדיקה השנתית, ככל שנדרש לכך.
3.5.4. במידה ובעל העסק לא יבצע בדיקה שנתית למז"ח או לא יתקן הליקויים שעלו בבדיקה השנתית- תוכל מחלקת הנדסה לעשות כן ולחייב את בעל העסק בעלויות התיקון כולל תקורה. במידה ויעלה חשד לזיהום המערכת העירונית, יוכל האחראי לנתק את העסק מאספקת המים וזאת בתיאום עם משרד הבריאות.
3.6. דיגום שפכים
בעל אחד מסוגי העסקים הבאים, נדרש לבצע דיגום שפכים בהתאם לדרישת מחלקת הנדסה וכפי שמפורט בתוספת השלישית בכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד - 2014:
- מוסכים (מכונאות רכב) ותחנות רחיצת רכב;
- אולמות אירועים, מסעדות, קניונים;
- מפעל מזון ומשקאות;
- משחטות, בתי מטבחיים, עיבוד דגים;
- טקסטיל כולל הלבנה או צביעה;
- טקסטיל בלא הלבנה או צביעה;
- מפעלי ציפוי מתכות וטיפול פני שטח;
- מכבסות;
- תחנות תדלוק;
- מפעלי עיבוד עורות;
- תחנות מעבר לפסולת;
- בתי דפוס;
- מפעלי כימיה לפי פעילות המפעל: פרמצבטיקה, ייצור כימיקלים, קוסמטיקה ותמרוקים, דבקים וצבעים, דטרגנטים, ממיסים, חומרי הדברה, פטרוכימיה, פלסטיק, הובלת כימיקלים;
- מפעלי חומרי בנייה;
- בתי מלון/ הארחה;
3.7. כל עסק כאמור, יתקין בנקודה שלפני התחברות לצנרת השפכים העירונית, תא דיגום לביצוע דיגומים של שפכי העסק. במידה וקיימות מספר נקודות הזרמה לביוב העירוני, תותקן נקודת הדיגום על פי דרישת מחלקת הנדסה, עיריית ביתר עילית.
3.8. בעל עסק כאמור בסעיף 3.4, יממן את עלות הדיגומים שיתבצעו אצלו על ידי האגף הטכני- מחלקת הנדסה עיריית ביתר עילית, בהתאם לתעריפים שנקבעו בכללי האגף הטכני וחוק העזר לביתר עילית היטל ואגרות ביוב התשע''ג 2012.
3.9. בעל עסק יעמוד בכל הדרישות של חוק עזר לאיגוד רשויות מקומיות לאיכות הסביבה- יהודה (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב) תשפ"ב 2022.
3.10. בכל תקלה שבה יש חשש לחריגה מערכי הסף הרלוונטיים לשפכים המוזרמים למערכת הביוב העירוני, כאמור בתוספת הראשונה של כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד - 2014, ידווח בעל העסק מחלקת הנדסה-עיריית ביתר עילית, באופן מידי על התקלה ויבצע את כל הנחיות האגף, המשרד להגנת הסביבה והיחידה הסביבתית העירונית או איגוד ערים לאיכות סביבה יהודה לתיקון התקלה.
4. טיפול בשפכי תעשיית המזון:
4.1. בכל העסקים בהם מתבצעים בישולים, הכנת מזון וכן הגשת מזון במקום, יש להתקין מפרידי שומן אותם יש להטמין בקרקע. גודל מפריד השומן יחושב על ידי מהנדס אינסטלציה וביוב ויותאם לפעילות העסק. מפרידי השומן יחוברו לזרם השפכים התעשייתי בלבד. מפריד השומן יוטמע בתוכנית הסניטרית של העסק כ"פרט ביוב" ויצורף אליו אישור מהנדס האינסטלציה על חישוב גודל מפריד השומן.
4.2. בעל העסק יתחזק את מפריד השומן על פי הנחיות תפעול ותחזוקה של מפריד שמנים ושומנים של המשרד להגנת הסביבה ויפנה את תכולת המפריד בתדירות כזו שתאפשר לעסק למוד בערכי הפליטה לביוב הנדרשים ב"כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד – 2014 . בעל העסק ישמור אישורי פינוי וקליטה של תכולת המפריד באתר מאושר על פי כל דין למשך שנה בעסקו ויציגם לאיגוד ערים לאיכות סביבה -יהודה או לרשות הרישוי על פי דרישה.
4.3. בעסקים מסוג המפורט בסעיף 4.1, חל איסור מוחלט על התקנת טוחני אשפה.
4.4. עסקים בהם משתמשים בטיגון בשמן עמוק, יש להמציא לרשות הרישוי חוזה התקשרות עם חברה מוכרת על הצבת חביות ואיסוף שמן משומש לאתר מורשה על פי כל דין, על בעל העסק להציג אישור זה על פי דרישת רשות הרישוי. מיכל השמן המשומש יהיה משולט ויעמוד בתוך מאצרה בנפח 110% מנפח המיכל.
5. מניעת רעש:
5.1. בעל עסק לא יגרום ליצירת רעש בלתי סביר, כהגדרתו בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990, ועפ''י חוק העזר לביתר עילית: מניעת רעש התשע''ח 2018, כתוצאה מפעילות עסקו כגון פעילות מערכות קירור אוורור, ומיזוג הפעלת מנועים גנרטורים, השמעת מוסיקה וכדומה. יצירת רעש בלתי סביר, תחייב את בעל העסק בהמצאת חוות דעת אקוסטית ו/או התקנת אמצעים אקוסטיים להקטנת עוצמת הרעש, לפי העניין.
5.2. בעל עסק לא ישמיע רעש או מוסיקה בכל צורה שהיא, מחוץ לכותלי העסק - כולל הצבת רמקולים מחוץ למבנה העסק, אלא אם יימצא על ידי רשות הרישוי כי ננקטו האמצעים המתבקשים כדי להבטיח מניעת מטרדים לציבור.
5.3. מתקני קירור ומיזוג אוויר יוקמו במסתורים למניעת רעש סביבתי. בהתאם להנחיות היחידה הסביבתית ובכפוף להיתר הבניה.
5.4. חל איסור להתקין את המתקנים ליד חלונות הדירות הנמצאות בקרבתם.
5.5. סף הרעש, מהפעלת ציוד זה, לא יעלה על התקן בתוך דירת המגורים הסמוכה; על העסק חלה החובה לפעול, בטרם ביצוע עבודות התקנה, למניעת רעש וזאת על פי יעוץ מקצועי שיינתן על ידי בעל מקצוע (יועץ אקוסטי). יובהר כי התקנת מתקנים אלו דרוש היתר בנייה פרט למקרים בהם קיים תכנון להצבת מתקנים אלו בתוכנית מקורית.
6. מניעת זיהום אוויר וריח:
6.1. בעל עסק לא יגרום לריח חזק או בלתי סביר כתוצאה מפעילות עסקו, כהגדרתו בחוק למניעת מפגעים התשכ"א – 1961, וב"נוהל להגדרת מפגעי ריח" של המשרד להגנת הסביבה, על כל עדכוניו.
6.2. היה ונמצא שהעסק גורם לריח חזק או בלתי סביר, יחויב בעל העסק להתקין אמצעים למניעת הריח החזק או הבלתי סביר על פי הנחיות איגוד ערים לאיכות סביבה -יהודה או המשרד להגנת הסביבה. במידת הצורך יידרש. בעל העסק בביצוע סקר ריחות לגבי מתקנים ואמצעים אותם ינקוט כדי להקטין את עוצמת הריח.
6.3. חובה על בתי העסק לעמוד בכל האמור בחוק איסור עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג – 1963 והתקנות שהוצאו מכוחו.
6.4. כל עסק שמפעילותו קיים פוטנציאל גרימת ריחות לרבות כתוצאה מקליה, אפיה, טיגון, צליה וכדומה יגיש לאיגוד ערים לאיכות סביבה -יהודה תוכנית רעיונית ובה יפרטו את כל האמצעים למניעת זיהום אוויר ומניעת ריחות וזאת בטרם פתיחת בית העסק , בהתאם לאמור במסמך "קווים מנחים למניעת מפגעי ריחות וזיהום אוויר מבתי אוכל ומסעדות -מרץ 2016".
6.5. יש למנוע מצב כשפתח פליטה של מערכת אוורור יפנה לכיוון חלונות הדירה הסמוכה לו.
6.6. בכל מקרה אין לפתוח עסקי מזון כאמור בסעיף 6.4 לעיל העלולים לגרום לזיהום אויר ללא בחינת המיקום המוצע ע"י גורמי המקצוע ביחידה הסביבתית.
6.7. כל מפעל שחייב להכין ולהחזיק תיק מפעל כאמור בתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים) תשנ"ג 1993, יגיש את תיק המפעל לאיגוד ערים לאיכות סביבה -יהודה. התיק יוכן בהתאם להנחיות האיגוד ובהתאמה לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 8/2020 הנוגע למבנה תיק המפעל.
7. פסולת:
7.1. בעל עסק יפריד את הפסולת הנוצרת בעסקו לפי הסוגים המפורטים להלן:
7.1.1. פסולת אורגנית (ביתית) - שאריות מזון ומרכיבים אורגניים פריקים ביולוגית, ללא אריזות, כגון: פירות, ירקות, מוצרי חלב ומאפים - במיכל ירוק, דחסן אשפה או במיכל טמון קרקע, בהתאם לחוק עזר עירוני.
7.1.2. פסולת יבשה - שאר הפסולת למעט פסולת רטובה אורגנית- במיכל ירוק, דחסן אשפה או במיכל טמון קרקע.
7.1.3. פסולת אריזות- חפץ וכל חומר שהוא, המשמש או שנועד לשמש עטיפה או כלי קיבול למוצר או המשמש או שנועד לשמש לנשיאת מוצר, להצגתו או להגנה עליו וכמפורט בחוק להסדרת הטיפול באריזות התשע"א-2011 – מיכל כתום.
7.1.4. בקבוקי פלסטיק – יש להשליך למתקן ייעודי.
7.1.5. נייר – יש להשליך למתקן ייעודי.
7.1.6. סוללות – בתוך קופסת קרטון משולטת לגבי תכולתה, ואחת לתקופה להשליך למכלי מחזור המיועדים לכך.
7.1.7. ברזל – ריכוז ופינוי ברזל באופן עצמאי ופינוי עצמאי לאתר או קבלן מורשה.
7.1.8. פסולת אלקטרונית – במתקן ייעודי.
7.1.9. פסולת קרטון – עסקים עתירי קרטון יציבו מתקן איסוף על חשבונם, ידחסו ויפנו את הקרטונים לאתר מאושר על המשרד להגנת הסביבה ולפי הנחיות היחידה הסביבתית העירונית.
7.2. כל סוגי הפסולת יאוחסנו בתוך שטח העסק- באופן שלא יגרום מפגעים ומטרדים לבני אדם ולסביבה.
7.3. בעלי עסקים יידרשו להציג לרשות הרישוי חוזה התקשרות וחשבוניות פינוי עם חברות מאושרות וכמו כן אישורי מחזור או לחילופין אישור הטמנה מאתר פסולת מורשה ע"י המשרד להגנת הסביבה, במידה ויידרשו.
7.4. בכל מקרה שהוראות הדין יקבעו חובת מחזור בתחומים נוספים ו/או חובת מחזור שונה מן המפורט בטבלה, יחולו הוראות הדין.
7.5. בעסקים חדשים - במידה ויידרש לבנות או להגדיל את מבנה חדר האשפה, יש לפעול על פי דרישות חוקי התכנון והבנייה, התקנות והנחיות היחידה הסביבתית העירונית.
7.6. באחריות כל עסק שאגב פעילותו מייצר פסולת קרטונים, להציב דחסנית/ קרטוניה לפינוי קרטונים לפי דרישת היחידה הסביבתית וכן להציג חוזה התקשרות עם חברה מאושרת ע"י המשרד להגנת הסביבה לפינוי קרטונים.
איזה עסק עתיר קרטון?
במסחר כללי (לא כולל עסקי מזון)- עסק בשטח של 300-2,000 מ"ר נדרש להצבת מכבש קרטון.
עסק של מעל 2,000 מ"ר, נדרש להצבת דחסן קרטון.
ביגוד - עסק בשטח של 100 מ"ר נדרש להצבת מכבש קרטון.
מכולת/מינימרקט/עסקי מזון- עסק בשטח של עד 600 מ"ר נדרש להצבת מכבש קרטון.
מעל 600 מ"ר דחסן קרטון.
קניונים, שווקים ומרכזי מסחר גדולים- המתכנן נדרש להגיש חישוב לזרמי האשפה השונים לרבות אשפה אורגנית, נייר וקרטון. התכנון יתבסס על דחסנית.
לפסולת יבשה, רטובה, דחסן/מכבש לקרטון.
7.7. בעל עסק יפנה מיידית כל אזבסט פריך הנמצא בעסק בהתאם לאמור בחוק למניעת מפגעי אזבסט ואבק מזיק, התשע"א – 2011.
7.8. בעל עסק לא יעשה שימוש באזבסט, לכל מטרה שהיא, בעסקו.
8. התנהלות כללית של עסקים:
8.1. בעל עסק יעמוד בכל האמור במסמך "הנחיות להגשת בקשה לרישיון עסק".
8.2. בקשה לרישיון עסק במקרקעין ו/או בנכס אשר בחלקם ו/או כולם בבעלות העירייה או החל"פ, מחויבים קבלת אישור אגף הנדסה, הייעוד המבוקש חייב להיות תואם לתב''ע ולהיתר הבנייה של הנכס.
8.3. על בעל עסק חלה האחריות למניעת מפגעים סביבתיים, כגון זיהום אוויר הכולל ריחות, עשן, רעש, שפכים, פסולת וכו'.
8.4. כל עסק טעון רישוי שרוצה להציב ולהפעיל בשטחו מכונת ממכר אוטומטית, מחויב בקבלת היתר מיוחד.
8.5. כל עסק טעון רישוי המבקש להציב ולהפעיל בשטחו דוכני מכירה במועדים ייחודיים או להוציא סחורה מחוץ למקום העסק, מחויב בקבלת היתר מיוחד.
8.6. הוצאת סחורה דרך קבע טעונה היתר בניה/שימוש נוסף.
8.7. כל עסק טעון רישוי יפעל על פי הוראות ומדיניות לסגירת חורף בבתי עסק, ובאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
8.8. עסק טעון רישוי המבקש להפעיל את עסקו לאחר שעות הפעילות המותרות בחוק העזר לביתר עילית פתיחת בתי עסק וסגירתם התש"ע (2009), מחויב בקבלת "היתר לילה" מהרשות המקומית ובתשלום אגרה כפי שיפורסם באתר העירייה.
8.9. באזורי התעשייה שעות הפעילות המותרות לעסקים ארוכות יותר מאשר שעות המותרות באזורי מגורים.
8.10. לא תותר הצבת שולחנות וכסאות ברחוב או על המדרכה עד לחקיקת חוק עזר מתאים.
8.11. בעל עסק לא יניח ברחוב כל דבר העלול לגרום נזק לרחוב או להפריע לניקיונו או לתנועת הציבור בו.